אתמול עברתי על כל הבלוג שלי פוסט פוסט ותייגתי כל פוסט לפי קטגוריה ותגים, זה הדהים אותי כמה התפתחתי בחצי שנה האחרונה, לא רק מבחינת אפיליטינג, אבל גם מבחינת פסיכולוגית ובגרותית… אני רואה את העולם בצורה כ"כ שונה ממה שראיתו אותו לפני חצי שנה… פשוט מדהים וזה אני משאר היופי של הבלוג, סוג של יומן מסע.
ונזכרתי אתמול בנושא שרציתי לכתוב עליו הרבה זמן…. והוא תחרות ונצחון.
יש שני סוגים של נצחון, האחד הוא שאתה מנצח ומביס מישהו והשני הוא שאתה מנצח את עצמך.
נגיד בחודש א' עשיתי 2000 ש"ח ובחודש ב' עשיתי 5000 ש"ח…. זה סוג של ניצחון על עצמך.
ואם אתה מתחרה עם מישהו, מי מרוויח הכי הרבה בחודש א', אתה מתחרה במישהו.
למשל שרק התחלתי בדרך קראתי את הבלוג של הפיג'מיסט, וממש התעצבנתי על עצמי שאני לא הרווחתי בחודש השני שלי בתחום 12,000 ש"ח…. אפילו לא שקל (הייתי בהפסדים)… וזה הצד האפל של התחרות…
לדעתי הגישה בריאה היא להתחרות רק בעצמך, ולהסתכל על אנשים מצליחים כמשהו למודל חיקוי אבל לא למשהו שצריך לשוות את עצמך עליהם… וזה תקף לגבי כל תחום בחיים וזה הפך לדעתי כבר לסוג של מחלת נפש.
אנשים כל הזמן מגיל קטן משווים את עצמם ואת ההתקדמות שלהם לסביבה, אם זה בלימודים או כסף, במקום ליראות כמה הם התקדמו ולהתחרות רק הם בעצמם, ולדעתי מבוגרים מגיעים למצב שההשוואה נעשת כבר באופן כ"כ אוטומתי ולא רצוני.
ואני מקווה שתפסיקו להתחרות באחרים ותתחיו להסתכל רק עם עצמכם ועל ההתקדמות שלכם, אני מבטיח לכם שאם תעשו את זה תהיו יותר מאושרים, ומה בני אדם רוצים אם לא אושר…
השבוע שעבר היה ממש ממש ממש סבבה מבחינת הכנסות אבל מבחינת הספק עבודה היה קרוב ל 0, זה בגלל שבניתי לי תוכנית פשוט מפחידה למבט… וכל הזמן הקול הקטן בראש כבש אותי ולא הצלחתי להתחיל משימות, פשוט סוג של חרדה קלה.
בדיעבד זה ברור שעשיתי טעות, וזו כבר הפעם השניה שאני עושה את הטעות הזו… יותר מידי מישמות יוצר חרדה ואני לא מספיק כלום, אז עברתי למתכונת "חובה"…. אני כותב לי לעשות רק את הדברים שאני רואה לחובה לאותו שבוע מבחינת קידום ותיחזוק…. ושאני אסיים את מה שחובה אני אמשיך לעבוד בכיף.
זהו בכל זאת צפוייה לי עוד הרבה מאד עבודה…. ואת השבוע הזה אני מתחיל רק ב 6 בערב (סיבות לא ברורת)…
אז שיהיה בהצלחה לכולנו!
אוי אילן אני לא יכול שלא להסכים איתך, הבעייה היא שאנשים משווים את עצמם אחד לשני, כשעבדתי בהיי טק בזמן שכל החברים שלי עבדו באיזה עבודה רגילה (מלצרות, וכו') הם השוו את עצמם למשכורת ההי טק שלי, וכל פעם התבאסו שהם לא עושים כאלה סכומים, אבל אני תמיד התחרתי בעצמי, ומה שיצא זה שבשנתיים וחצי שעבדתי בהיי טק יותר מהכפלתי את המשכורת של עצמי, ולפי דעתי דיי ניצחתי שם בתחרות העצמית
בזה שהתפטרתי!
הפוסט הזה הזכיר לי מה שפרובלוגר שעבד איתי אמר לי פעם: "התחרות הגדולה ביותר שלנו היא עם עצמנו, להביס את הספקות הפנימיים…להפסיק להסתכל על הדשא הירוק של השכן, ולדשן את הדשא של עצמנו"
שיהיה בהצלחה גם לך!
זיגמונד
זיגמונד, אהבתי את המפשט, לדשן את הדשה של עצמך…